להיות במקום הכי נמוך נפשית, לבכות
ופתאום נקישה בדלת ואוהד מביא לי חבילה מאור למשפחות
חבילה של אהבה,
כח ואנרגיה להתרומם, לחייך ולדעת שיש מלאכים בחיים.
מלאכים שחושבים עלינו ויודעים מה אנו עוברים בחיים.
ולך המלאך הפרטי שלי שולחת ברכות מתוך הלב לשנה טובה
ומתוקה, נחת מהמשפחה המדהימה
ושלעולם תהיי שמחה ותשמחי אחרים זה הכח האמיתי לחיים!!
נשיקות וחיבוק חם מלב את לב
שרה חזן (בת ים) אמא של סמל תומר, ספטמבר 2013
חזרתי אתמול מלאה באנרגיה
והכל בזכותך כן זה רק את וכל מילה נוספת מיותרת.
אוהבת אותך בזכותך אני ממשיכה לחיות.
דיני ארביב (תל אביב), אמא של סגן אלינור, אוגוסט 2005
את הדואגת לנו למתנות קטנות
וגדולות כאחת,
דואגת שיהיה לנו מתוק,
דואגת שנהיה יפות,
דואגת שנשמח ונרקוד…..
בפרוס השנה החדשה
מאחלים לך ולבני משפחתך
שנה של בריאות, אושר,
התפתחות, יצירתיות
ושתזכי לתמיכה הראוייה
למפעל החיים הנהדר הזה
שכולו פרי יוזמתך,
עבודה ומחשבה בלתי נלאית
מתוך רצון להיטיב עם המשפחות.
מילים לא יספיקו כדי להודות!
כרמלה ושמואל (סמי) מנור (חיפה), הורים של נווט הקרב סרן אורי מרץ 1998
השבוע, ביום ראשון 5.6.16 השתתפתי באחד האירועים המרהיבים, רבי המשתתפים,
אותם את מקיימת בהתלהבות אדירה!
הפעם התגייסת והזמנת את כל המשפחות, שעליהן את סוככת בכנפיי- מלאך גדולות ומחממות,
למחזמר "בילי אליוט"
אותו העניק לנו באהבה גדולה מר משה אדרי, יו"ר אגודת הידידים.
הקסם שלך סוחף ומדביק תורמים רבים, המתגייסים לִצְבא "אור למשפחות"
ובאמצעותם את מוסיפה עוד מיזם ועוד מיפגש…ולא עוצרת !
איני מפרגנת לעצמי הרבה, וודאי לא בתקופה זו, ומשום מה החלטתי להיענות להזמנה.
הרגשתי שאחרי 39 שנים לנפילתו של דובי ו- 19 שנים לנפילתו של ערן
אני חייבת לעצמי נשימה עמוקה ומילוי המצברים
לקראת יום הזיכרון הבא שתהיה
שנה של החלפת "קידומת" לימי הזיכרון לשני יקיריי.
המחזמר היה אדיר ועוצמתי!
הפקה מושקעת מכל היבט (משחק, תפאורה…) ואף עפ"י שהעלילה מתייחסת
לשביתת כורים באנגליה בתקופת תאצ'ר אשת הברזל,
היו הנושאים שעלו רלבנטיים מאוד לחיינו, לרבות נושאים חשובים כמו "קבלת השונה"…
אני אסירת תודה על ההזדמנות הנפלאה, והצטערתי שהיית מוקפת מעריצים
ולא יכולתי להגיע אלייך ולחבקך
בלב מלא אהבה והערצה!
תודה מיוחדת להניה המקסימה, שפינקה אותי (ואת חברתי מאלמנות הצנחנים)
ואיפשרה לנו לשבת קרוב וליהנות הנאה מושלמת.
ובעוד אני מתכוונת לכתוב מכתב תודה זכיתי להפתעה נוספת!
הגיעה בדואר מעטפה מ"אור למשפחות" ו… אין לך מושג כמה מרגש היה לקרוא
את המכתב האישי שכתבת לי!
קשה לבטא במילים מה עושָה לי הידיעה שאת זוכרת את תקופת נפילתו של בני ערן,
ומוצאת לנכון להתייחס לנושא.
זו תחושה של קירבה עצומה, מחבקת ומחזקת עד מאוד, ויחס כזה כלל אינו מובן מאליו ..
עם המכתב המדהים שכתבת בכתב ידך על כרטיס ברכה בגווני הכחול לבן וסמל העמותה מוטבע בשוליו,
שלחת לי שובר למסעדה (כנראה מפוארת)
במלון לאונרדו באשדוד.
זו מתנה מפנקת במיוחד ואני כל-כך לא מפרגנת לעצמי בילויים כאלה…
תודה על כל הטוּב שאת משפיעה עליי ואני מאחלת לך שייתן לך ה' כוח ובריאות טובה להמשיך
באון ובעוצמה בעשיית טוב וחסד ולהשפיע
בטוב לבך על כל המשפחות שאת מחבקת במסירות ואהבה!
היי ברוכה!!
ברכת חג שמח ומעט מנוחה למילוי המצברים בקרב בני משפחתך היקרים,
בכבוד, בהערכה והערצה אין קץ!
הדסי שמיר (מזכרת בתיה), אלמנתו של רס"ן דובי ואימו של סרן ערן מאי 1997
לב מדמם הפורץ בצחוק
רגלים כושלות השמחות לרקוד
גרון ניחר המתמלא בשירה
ומשאול תחתיות לשמחה גדולה
כך הרגשתי בסיומו של יום נפלא
מילה אחת האומרת הכול
ת ו ד ה
דורון לניר ( קיבוץ מולדת) אבא של סגן דביר, אסון המסוקים פברואר 1997
מרב התרגשות והצפה של הלב אני לא מצליחה להירדם....
מעכלת את כל החוויות אט אט וחושבת….עדיין לא מצאתי מילים שמתארות את כל
ההוויה בארבעת הימים האחרונים.
מטען הרגשות שעברתי רחב וגדול עד מאד.
מה שברור ומנוסח לי היטב ובפשטות זה שוב התודות לכל העוסקים במלאכה.
מאחורי הקלעים לפני הקלעים ובתוך הקלעים.
מי שמשמח ככה הורים מתגעגעים וכואבים, ברור לי שאין שני לא בגדלות הנפש והנתינה.
תודה לכל אחד ואחת מכם.
בטח עוד נדבר ונשתמע.
שבת מנוחה לכולנו.
שרה רוזנפלד (כוכב השחר ) אמא של הטייס סגן יצחקי, מרץ 2002 ושל מלאכי יוני 2015
עירית היקרה שלום, שמי דנה ואני הבת של שרונה ואריה בר אור.
רציתי להודות לך על האושר והשמחה שגרמת להוריי בעקבות הטיול לרומא – והכל בזכותך.
הטיול הזה הגיע בזמן הנכון( לפני היום הולדת של אחי – צפריר ז "ל ופני יום הזיכרון)
וגרם להוריי להיזכר קצת בחוויה הנפלאה של השמחה.
מאז האסון לא ידענו שלשמוח ולהיות מאושרים זאת משימה קשה ולא מובנת
מאליה…והרגעים המעטים האלו שחוו בטיול גרמו להטענת מצברים לפני ימים לא פשוטים
שעוד לפנינו.
תודה רבה לך והמשיכי בעשייה מבורכת שכזו…תזכי למצוות.
דנה אחות של רס"ן צפריר בר-אור, מבצע צוק איתן
ונראה לי שזה עשה לי רק טוב
הייתי אמורה להגיע עם הבת שלי וברגע האחרון היא הוזמנה לברית של חברה טובה
מה שגרם לי להגיע לבדי ונראה לי שזה עשה לי
רק טוב כי הייתי נטו לקבל את מה שהענקתם לנו בלי הסחת דעת של
פטפוטים עם משהו אחר
הפורמט היה מעולה בעיני ואני אפרט
יום שישי לפני החג השיא של הניקיונות והקניות עוזבים הכל בגלל שעירית אמרה
נוסעים להרצליה ארוחת בוקר מפנקת כיד המלך וריקודים של ברסלב פגישה עם חברים
וחברות ולא בבית הקברות
כניסה מסודרת לאולם יפה ומרווח כל אחד יודע מה מקומו(חלוקת כרטיסים רעיון מעולה)
כולם באולם אחד מרווח סוף סוף היה לי אפשרות למתוח מידי פעם את הרגליים
המוסיקה והשירים הייתה בחירה מעולה כל מילה ומילה חדרה ללב
הסרטון העלה נוסטלגיה קצת צחוק ודמעות
התוכנית האנשים והנאום שלך פרט בצורה הכי נכונה על מיתרי הלב שכואב לקראת החג
הזלתי דמעות ביום הזה אבל הרבה מהם
דמעות של נוסטלגיה בזכות זאב רווח וריקודי הבנות
דמעות של כאב והזדהות בגלל האב השכול והאחים
דמעות של גאווה בזכות הנאומים והמילים שנאמרו על הבנים
דמעות של צחוק בזכות קטורזה
ודמעות של התרגשות בזכות סגירת המעגל שלי באופן אישי עם סורלה וישראל שביום הנורא ההוא
הם אלו שהביאו לי את הבת הביתה
חזרתי בהיי הביתה בדרך עצרתי ישבתי ואכלתי לי גלידה כמו ילדה קטנה
שישי מלכותי
ואני שואלת מי המלכה?
והתשובה ברורה
בנית לך ארמון שקירותיו עשויים מאהבה גאווה מסירות אין קץ של כל הסובבים אותך
המתנדבים המקסימים שמתרוצצים כל השנה
הנייה המקסימה בני המשפחה האישית שלך הבנות האח והאחיות
וכמובן שלמה המלך בניתם סביבכם ממלכה קסומה
ואנחנו מרגישים שם כמו נסיכים ונסיכות
שעבורנו הופכים עולמות
ומשה אדרי כמו משה רבינו עם מטה הקסם
את כל הפנטזיות והחלומות
מגשימים לנו למשפחות השכולות
מי יתן וכל זה יעמוד לזכותכם
בעולם הזה ובעולם הבא
אוהבת ומעריכה
תודה ,תודה, תודה, תודה!
Super woman, golden woman
Dear Irit,
Super woman, golden woman, I don't not know how to call you.
I do know now, that you have no limits…… I was coming from a wonderful morning at the cinema city,
thinking how can I thank you enough for all you are and work and make possible to us,
and I found at home the package you sent with all sorts of items,
and of course it is not important what is there inside, what it is important is the act in itself.
I really have no words, I am not sure if I am ready to laugh (as you want),
but I am ready to be surprised, by someone like you.
I did not know until two years ago,
that you existed. I feel fortunate that you exist. Thank you so much.
Suzana Schiffenbauer
סוזנה שיפנבאור (הרצליה) אמא של אל"מ דניאל אסון המסוקים ברומניה-יולי 2010
אין לי מילים המבטאות את הערכתי אלייך
ביום שישי האחרון עמדתי ארוכות והבטתי בך,
האהבה שאת מרעיפה על האמהות השכולות, על החיבוקים החמים שאין להם שמץ של
רבב, על טוהר הפעילות שלך, על כל אדם שאת מחבקת באהבה אמיתית והוא היחיד במינו
עבורך, משהו שראוי לפרס ישראל.
עירית, אימי ממעטת לצאת בשל מצבה הבריאותי עקב גילה המתקדם, הגענו יחד לאירוע
"שישי מלכותי" ביום שישי, ולראות את אמא שמחה, נהנת, נפתחת, זה עבורי דמעות של שמחה.
אין שיא גבוה מזה וכל זה בזכות מלאך בלבן שעושה רק טוב למשפחות.
עירית, אני אסיר תודה לך בשמי ובשם האחים השכולים בכלל.
אלי דבי (חיפה) יו"ר ומנכ"ל "לנצח אחי" אח של רב"ט צדוק אוקטובר 1978
תודה
על הרעיון
על הביצוע
ת ו ד ה –
על המבחר
על השי
על המוסיקה
על המפגש
על השיר [שהקראת]
על הכליזמרים
על ברכת הרב
על דוד דאור עם "אדון עולם" המשמח
על הסרט הנפלא והמצחיק, שהוציא ממני המון, המון צחוק וכיף
[זה לא קורה לי לעתים קרובות אם בכלל…]
ועליך ועל משפחתך -תמיד, תמיד עמנו, עם כל הלב והנשמה ועם המון א ה ב ה ,
א ה ב ה ועוד א ה ב ה ….
תבורכו וחג-שמח !
האוהבים והמודים,
רני ויוכי שפרן (קיבוץ נצר סירני) הורים של סמל שמרי, סיירת מטכ"ל אסון צאלים ב', נובמבר 1992
תודה על ההזמנה לאירוע אבא בכבוד.
בהזדמנות זו אני רוצה לשתף אותך במשהו אישי.
נחשפתי לראשונה לפעילות שלך בראש השנה כשקבלתי אריזה צנועה של ממתקים, שאלתי
את עצמי מי זה שיושב טורח רושם בכתב יד וגם בטח סוחב את המארז לסניף הדואר, כן
ראיתי מיד שזה לא גוף עם לוגיסטיקה וארגון משומנים, ראיתי עבודת ידיים, רגישות,
תשומת לב והרבה אהבה.
כשהוזמנתי לטקס חלוקת המלגות שבו מור ביתי קיבלה גם היא מלגה, אנסתי את עצמי
להגיע ולמרבה ההפתעה ראיתי שם בלובי מחזה שלא יכולתי להעלות על הדעת.
ראיתי שם הורים שכולים צוחקים.
את לא יודעת אבל אני דור שני לשכול.
הורי שכלו את אחי רפי בשלהי מלחמת יום הכיפורים ואני כל חיי חייתי ליד הורים שלא צחקו
מאז שאחי נפל .
ואני ביגוני הכבד לא חשבתי שאצחק אי פעם.
למחרת אותו מפגש סיפרתי את מה שראיתי לעובדת הסוציאלית שמלווה אותי ובקשתי
שללא דיחוי תפנה אותי לקבוצת הורים שכולים כי רק בחברתם אני כנראה אהיה מה שאני .
באירוע אבא בכבוד אפשרת לי להיות בחברת הורים ואפשרת לי לצחוק .
תודה לך והצליחי בכל מעשיך.
משה בובליל (רמת גן) אבא של סגן רפאל, יוני 2012
אין סוף כוחות ואהבה
כל כך הרבה יציבות בתוך כל הבלגן של החיים.
תודה אמרתי?
וההתחדשות. כל יום והאנרגיות והיצירתיות שלו.
כל יום לפתוח את המייל ולגלות דברים חדשים.
כמו מתנה.
תודה וחיבוק גדול.
מיכל יעקובי ( קרית אונו) אמא של סמ"ר גלעד מבצע צוק איתן
וואווו וואוו עירית היה ערב מדהים
מרגש ומהנה.
הכל נעשה בטעם טוב מושקע ואמיתי , קיימת אוירה של חמימות משפחתית ,
כולם מוארים וזוהרים כמו נרות חנוכה והשמש מקרין מחומו על כלל ההורים .
עירית, את החום שלנו, בעוצמות ובאישיות שלך מחממת לבבות רבים,
תרומתך שווה עולם ומלואו בלעדיך היינו נשארים ספונים בעולמנו הקשה.
תודה לך עירית ותודה למשפחתך שבלעדיה לא היית אתנו
אשר שחר (כפר סבא) אבא של החובל סרן עמרי, יוני 2012
כרגיל ללא מילים
על ערב עוצמתי מלא אנרגיות של נתינה ושעבורנו זו
קבלת הטוב.
מקדישה לך ולכל העוזרים ועוזרות באהבה גדולה מאד
את השיר "רקפות" של אריאל הורוביץ
הבן של נעמי שמר שחיבר את השיר בעופרת יצוקה
בשיר מוזכרות שתי מילים "הפנים היפות של הארץ זאת"
כן הוא התכוון אליך ואל המתנדבים שאת סוחבת איתך…
מסרי לכולם להסתכל ב"יוטיוב" על השיר והמילים
אני מקדישה אותו לכם
זה שלכם….
חגית ריין (קרני שומרון) אמא של רס"ן בנייה מלחמת לבנון השנייה
תמיד ידעתי שמלאכים נמצאים בסיפורים ובאגדות
עד שפגשתי אותך,
וסוף סוף הבנתי שגם כאן בעולמינו נמצאים מלאכים כמו בסיפורים,
לך ולכל הנוטלים חלק בעשייה הנפלאה שלכם קבלו מאיתנו תודה .
תודה על הנדיבות וטוב הלב, על היחס המבין והאוהב, על הרכות
והנתינה, ההבנה הרגישות והליטוף, על הרגעים הטובים והיפים אותם
ננצור לתמיד, על הפרגון על העידוד, כשלפעמים עצוב וכואב.
על היכולת להפוך דמיון למעשה, על האווירה הטובה והנעימה.
תודה על שהשקעת שעות וימים אינספור כשמטרתך היא אחת לתת
ולשמח את ההורים השכולים, ולהכניס לנו מעט אור.
תודה על ההתחשבות בכל פרט, תודה שהפכת את חיינו לחיים יותר שמחים
גם כשזולגות הדמעות את תמיד תביאי את החיוך פנימה.
ע י ר י ת , – היקרה, את אישה נפלאה ומיוחדת, ואין לי ספק שאין
עוד אישה כמוך בכל העולם, ועל כל מעשייך תבורכי.
באהבה והוקרה רבה
גליה לנציצקי (חיפה) אמא של סמ"ר אילן אסון המסוקים פברואר 1997
בזכותך ושכמותך אני מוצאת את הצד היפה באנושות .
בימים אילו שהם ימים קשים מאוד למשפחת השכול , קשה מאוד להיאחז בצד
החיובי של החיים.
בזכותך ושכמותך אני מוצאת את הצד היפה באנושות .
אין לי ספק שאת ומשפחתך המדהימה וכל אילו שהצלחת להפיח בהם רוח של
התלהבות וחדוות יצירה, בונים עבורנו – המשפחות השכולות את
החברה שמצדיקה את קיומינו בארץ הקשה שלנו.
את מהווה עבורי את הדגם שאיליו אני מכוונת בחינוך ילדי.
אוהבת ומחבקת אותך.
ליקי ורדי (בנימינה) , אימא של סרן מורן מהשייטת יולי 2004
"זוגי מלכותי בשישי"
הוא לא סתם יום
אלא יום מתנת החשיבה החיובית
יום בו היו הפתעות
אשר נותנות כוח לבאות
את, שמעניקה את משב הרוח
את, שנותנת לנו את העוצמה והכוח
את, שמוציאה אנשים מהבית לחלום
לראות אנשים… ואפילו סרט בקולנוע…
את, שנותנת את הדחיפה ועוזרת להתאמץ
את ,שעם כושר השכנוע
מעלה בהם חיוך והרגשה נפלאה
עירית יקרתי את יחידה במינה!!!!!
עירית את אישה מדהימה!!!!!!!!
מודים מעומק הלב
על יום נעים וחוויתי
מוטי ואירית מורביה (ראשון לציון), הורים של טור' חופית פברואר 2002
לא יכולתי להמתין אפילו לילה מלכתוב לך
ולהודות על הדבר המדהים שאת עושה
למען הורינו, שבאמת אבדו הרבה מהאושר בחייהם.
חוויתי לראות את אימי בפעם הראשונה מזה 13 שנה כמעט
מתרגשת, צוחקת והכי חשוב נהנית ממשהו אחר, משהו שאני באופן אישי לא הצלחתי
לשכנע שתעשה, אולי כי היא לא חשבה שיש לה את הלגיטימציה.
בזכותך נתת לה להבין שיש לה את הזכות ליהנות מעוד דברים, לצחוק ולקבל
לגיטימציה להיות מאושרת.
לא הבנתי את גודל הדבר הזה שאת עושה עד שראיתי.
אני באופן אישי תמיד ברחתי מלהשתייך לקבוצות תמיכה, עמותות של אחים שכולים.
מהסיבה הנורא פשוטה שאני רוצה להיות אותו גולן שהיה לפני, מאושר שממשיך לחיות
בצל הכאב הפרטי שלו.
לעומת זאת העמותה שהקמת נותנת להורים האלה מכנה משותף שהוא אכן "אור",
לא לבכות רק את הבנים, אלא להמשיך לזכור שיש חיים וצריך לחיות אותם טוב עד כמה
שאפשר.
אני מרגיש שיום אחד עוד תשאי את המשואה בהר הרצל לציון יום עצמאותנו …
ברגשי כבוד, חום ואהבה.
גולן מימון , אח של רס"ן אבי ספטמבר 1996
היה מ ע ו ל ה
בעיקר תודה על החשיבה והתעוזה להביא לנו הרצאות שנוגעות ומלמדות
אותנו שביכולתנו שלנו לשנות את מצב הרוח ודרך החיים.
שאת מאפשרת לגעת בכאב לצד תקווה שהחיים יכולים להמשך
ואת מביאה אנשים שמראים לנו איך
חיבוק יקירה
אל תבכי
כן תבכי
עירא בן גיאת (קיבוץ נחשולים) אימא של סמל יער, מלחמת לבנון השנייה
עדיין אני נושא איתי את הטעם הטוב של הערב הבלתי נשכח
איזה ערב… לחשוב שגם עליתי לשיר עם המקהלה ,לא יאומן…הפסיכולוג שלי עוד בהלם,
היה כיף בלתי רגיל ,על כל אלה תבוא עליך הברכה!
מה אגיד לך ומה אומר ,אנחנו מלאי הערצה ותודה ומחכים כבר לפעם הבאה,
שוב תודי בשמינו לכל האנשים שלקחו חלק בארגון וההשקעה!
נאחל לך ולבני ביתך חג שמח והרבה ברכה!
מוקירים ואוהבים!
יוסי ומיר (קיבוץ מרחביה) הורים של סמ"ר יהונתן מלחמת לבנון השנייה
ולשוננו רינה כהמון גליו...
בתפילת נשמת כל חי אומרים:
"אילו פינו מלא שירה כים,
ולשוננו רינה כהמון גליו…
אין אנחנו מספיקים להודות לך"
יחולו המילים, ולא יוכלו להביע את רגשי התודה הענקיים.
אין בפינו מספיק מילים להודות לכם עמותת אור למשפחות ולך עירית היקרה אדם גדול עם נשמה ענקית וטהורה!
תודה לכם כל כך על ההשקעה, הנתינה והרצון הרב
באהבה בהערכה ובהוקרה
רחל ודוד אמת (בית שאן), הורים של רס"ל בועז יוני 2003
רציתי להגיד לך תודה
אני הדר רוזנטל, הבן של אסנת אח של נעם רוזנטל.
קודם כל רציתי להגיד לך תודה, לא בשם אף אחד אלא ממני, לצערי לא הצלחתי להביא
להם חיוך בשנה וחצי האחרונות, חיוך אמיתי כמו שאמא אומרת, צחוק.
ואני מודה לך שהצלחת להביא להם את זה.
אני לא יודע איך לשאול את השאלה השנייה אני מקווה שתמצאי דרך לענות לי על זה…
אבל איך עשית את זה? המון הערכה
הדר רוזנטל אח של סמ"ר נועם, מבצע צוק איתן
זן נדיר תודה על הכל
, בעיקר על הזמן עם צביה והזדמנות לחבק אותה שוב והפעם
במילים .
בחוכמתך ובתבונתך הרגישה הבנת ששכול ויגון מרפאים בחיים
אלוהים נתן לך הרבה חיות וחוזק ואת דואגת להפיץ אותם , לחלק אותם כמו נר ואורך
רק גדל .
אני מאחלת לך שאלוהים יפתח עבורך עוד דלתות רבות במסע הנדיר שלך ,
נחשפתי לאישיות שלך ובעיקר למעשים שלך , אשת חייל
״ ויהללו בשערים מעשיה ״ .
איה שמאי חברה של רס"ן חגי ביבי דצמבר 2003 אירוע אנחנו ואתן פברואר 2016
למשפחת "אור למשפחות"
תודה שאתם מנסים לחדש לנו , להורים שכולים, את כוח הרצון לשוב לתפקד
ולהתגבר על משברים.
תודה שאתם מנסים ומצליחים לחבר אותנו לחיים לאחר אובדן.
עירית,
תודה לך שאפשרת לנו לקבל את תמיכתך וחיבוקך העוטף ללא כל תנאי, כל מי
שהעניק לנו את החיבוק הזה…כל מי שקיבל אותו , יודע שגם אם הביחד לא
מקהה את הקצוות החשופים, אך הוא כן מטעין את המצברים ומאפשר לנו
להמשיך…..הלאה.
האנושיות שבך גורמת לי לשאת אליך עיניים בתקווה.
תודה לאל ששלח אלינו מלאך ושמה "עירית".
יישר כוח.
אוהבת ומעריצה.
ריקי (רבקה) ובכור מור (אור יהודה), הורים של סמל אבי מור, אוקטובר 2013
חיכינו בסבלנות בתקווה
שאולי יקרה משהו, ונזכה למנוי לעונת הכדורגל עבור ישראל.
בשלב כלשהו הבנו, שאין.. וגם לא יהיה כלום. והנה בימים האחרונים התבשרנו,
שאת עירית דאגת להעביר מנוי לישראל.
כל כך שמחתי לראות אותו שמח, ועוד יותר שמחתי על היחס שלך אלינו ואל כל האחרים.
אני יודעת שזה לא פשוט לעשות שיקולים וחלוקה לשביעות רצון כולם.
אבל העובדה שכל פעם מחדש בעוד את מתלבטת, איך לעשות הכי טוב שאפשר
את מביעה יכולת מדהימה, לראות.. כן לראות.. מי הוא העומד מולך.
כשיש בידייך את כל הטובין שהשגת בעמל רב
את מצליחה איכשהו לא לפספס את מילוי אותן השתוקקויות קצת ילדותיות של
האנשים המשתייכים לעמותה שיצרת.
אני מאמינה שאת מכירה היטב כל אחת ואחד בקבוצה הגדולה הזו שמתגודדת כמו
סביב אימא טובה ודואגת.
האמת שנכון יותר להגדיר אותך כגוזל שיש סביבו עשרות ואולי מאות אימהות
ואבות שסוגדים לאישיותך היוצאת דופן.
אין זו פעם ראשונה שאני כותבת תודות ואנו מתכוונים לכול מילה באמת ובתמים..
לא מקבלים את הדברים כמובן מאליו!
אומרים שיש שני דברים שמגדירים את האדם:
הסבלנות שלו כשאין לו כלום
והיחס שלו לאחרים
כשיש לו הכול.
וכול מילה תהיה מיותרת
תודה
אוהבים ומעריכים אותך ואת מה שאת עושה
אתי וישראל מלח (חיפה) הורים של סמל ליאת, אפריל 1993
שלום רב לך עירית יקרה לי מפָז
הבוקר הוצאתי מתיבת הדואר שלי מכתב ממך, כתוב בכתב ידך.
מכתב לבבי ומפרגן מעין כמוהו – כולל שובר מתנה כדי שאפנק עצמי בבגד מרשת גולברי!!
אני מודה בהכנעה שאני לא כל כך מפרגנת לעצמי להיכנס לרשת כלשהי, ולא
חלילה מחמת בעיית תקציב, אלא שנחוץ מצב רוח מתאים שיעורר בי את החשק לחדֵש…
באירועים משפחתיים אני מתחדשת בבגדים חגיגיים, אבל סתם כך….???
השובר ששלחת ידרבן אותי וכשאהיה בחנות ודאי אחדש בזכותך יותר מפריט אחד!!
תודה מעומק לבי על שחשבת עליי.
אני אחת מבין מאות ההורים המאושרים אותם את מטפחת ולהם את דואגת, וצובעת את חיינו
בצבעים מאירים… אופטימיים…
אני שולחת בזה חיבוק חם ושִפעת ביטויי אהבה מעומק לבי אל לבך הענק
בהוקרה אין סופית, שלך
הדסי שמיר (מזכרת בתיה) אימא של סרן ערן מאי 1997 ואלמנתו של רס"ן דובי אפריל 1977
כשיצרת איתי קשר לראשונה
אחרי האסון שלי אני מודה, לא הבנתי ולא רציתי להבין
מי את ומה את רוצה ממני, כשכל רצוני היה ללכת לישון ולא לקום לעולם.
התחלת לדבר איתי על לדבוק בחיים ולצאת ולהתלבש ואני רק רציתי להתחמק
ממך ולא לשמוע כלום!!
אך את באישיותך הכובשת ובעקשנות הבלתי נלאית שלך לא הרפית! היום אני מודה לך
על כך, המפגשים שאת יוזמת הם ההזדמנות היחידה שבה אני מרשה לעצמי לנגוע בחיים,
עם האימהות המדהימות והאבות המדהימים שזכיתי להכיר באמצעותך ונהיו לי למשפחה,
תומכת ומרוממת!
אין מילים בפי להודות לך על מה שאת, העמותה והמתנדבות והמתנדבים בשבילי, בית חם,
חיבוק ועידוד אין סופי!
למרות שאינך אוהבת שמשבחים אותך יותר מידי ומיד מסיטה את הדובר,
אומר לך שאת מדהימה, מסורה ומיוחדת במינה!
אוהבת אותך מאוד מאוד!!!
אירית שחר (כפר סבא) אמא של החובל סרן עמרי, יוני 2012
חזרנו הביתה לארוחה משפחתית
מ א ו ש ר י ם!!!
נגה, אלמנה מאז יום כיפור. מאז שכלנו שני בנים!!! רק את הצלחת להביא חיוך מחשבותינו…..
מבינה???? אוהבים, כפי שבן נהג לומר – עד הירח ובחזרה….ת ו ד ה גדולה!!!!
אילולא, כל כך אהבתי את נגה (התאלמנה במלחמת יום כיפור עם תינוק בן שנתיים ובהריון….)
הייתי מחזר אחרייך אילולא אהבתי כל כך..!!!) שכלנו שני בנים ומצליחים בעזרתם לשרוד!!!
מבינה??? את אלופת עולם ביכולותייך להביא חיוך לפנים! אכתוב לאחר שנתאושש מהיום
המופלא הזה!!! ת ו דה ואהבה, חיבוק חזק ואוהב
עקיבא אורן (ראש פינה) אבא של ערן ושל סמל בן אוגוסט 2006
שלום לך עירית אור
אור על שום מה? האם על שום העמותה שהקמת ושבראשה הנך עומדת?- לא ולא !
אור על שום האור שאת בידייך הענוגות ובמראך הקסום ובשפע האהבה שהנך מרעיפה
עלינו , את מצליחה להחדיר אור ולהפיח חיים גם במשפחות שנגזר עליהן להעדיף את
החשכה כדרך חיים, בעטיו של האובדן הנוראי והכאב הנצחי!
כדבורה הנביאה, הנך מנהיגה אותנו ביד אמונה אל השמחה, אל האושר, אל הדרך
המובילה אותנו לחוות דרך חיים " נורמאליים " גם אם לזמן קצוב, ועוד יותר לאסוף סביבך
כמות כה רבה של מתנדבים ותורמים
ומארגנים…. אין מי שתשווה לך באיכות באנושיות בדבקות במשימה הכבדה מנשוא
שלקחת על עצמך !
אוהב, מוקיר ומעריך
שאול צ'יטיאט ( צ'יטה ) (קריית אונו) ,אבא של רס"ן עמרי, ינואר 1996
נפגשנו שבוע שעבר בבקר חוויתי לאימהות בירושלים
נגשתי אליך בסוף האירוע להודות לך ואמרתי לך שתמיד דמיינתי מה זה מלאך.
כשבגרתי הבנתי שמלאך הוא מבצע את שליחות האל.
אבל מסתבר שיש אנשים שהם מלאכים והופעתם בעולם בדמות אדם מתבטא בחסד שהם
עושים לזולת.
אין מילים בפי לנוכח השתהותי על החסד שאת, חברותיך ומשפחתך מנהלים.
זה משהו שיוצא מהלב ונכנס ללבבות הכאובים שלנו ונתן מזור לכאב.
את ההוכחה שיש טוב בעולם, שיש נתינה, שיש אנשים שעושים מעשים גדולים שלא על מנת
לקבל פרס.
כל ברכה שאברך אותך תקטן לעומת מה שרציתי להגיד.
מי שמנהל את העולם בוודאי יידע להוקיר זאת
אבל רציתי להגיד מילה קטנה/ מילה גדולה ת ו ד ה
ברכה גוטמן (בית אל) אמא של סמ"ר חזקי יוני 2002
יקרה שלי,
את המפיצה בנו את רוח החיים,
את המחבקת את מגוון ההורים השכולים ,
כמו צבעי הפרחים את הפרח שפרח בגינה של מדינת ישראל, פרח של אהבה .
אוהבת אותך מאוד מאוד, את הכוח המניע את חיי, טוב ליבך, רגישותך ואהבת החסד
הנטועה כה עמוק בנשמתך הם יסודות חייהם של בניי.
הרבה פעמים אני רוצה לצעוק להם לא נפלתם לשווא!
ראו כמה טוב בעולם מתגלה באישה אחת מיוחדת, עירית שמה.
דעו יקיריי כי יש אנשים ראויים מאד .
היום יום הולדתי ומי שפותחת אותו בברכה אליי זו את. את האור הטוב.
מחר אזכרה של אלירז, אספר לו שאשה אחת מיוחדת חושבת עלינו יום יום וגם הבוקר הזה.
אישה שכולה טוב.
מעריצה מוקירה אוהבת ומודה על הזכות שבגינת חיי יש פרח כמוך.
מרים פרץ (גבעת זאב) אימא של רס"ן אלירז, מרץ 2010 ושל סגן אוריאל נובמבר 1998
ערב פסח 2016
אני רוצה להודות לך מקרב לב , בשמי ובשם צבי , על כל פעילותך המדהימה, המסייעת והמגוונת.
אזכיר מתוך מגוון פעולותיך, כמה פעילויות שבמיוחד כבשו את לבי.
הפעילות הראשונה הייתה של העצמה אישית שהעבירה אותה חברתי הטובה ליזי זומר. הקבוצה
ואני היינו מאד מרוצים מהדרך בה היא העבירה את החיזוקים,
המפתחות והתובנות. מי כמוך יודעת שבמצבינו , כשהכול רגיש ושברירי ובכל פעם צריך להתמודד
עם איזה משבר שצץ,
כל עזרה היא לתועלת רבה. תודה רבה לך על שאפשרת לנו את התדרוך הזה..
תודה מיוחדת על האפשרות שנתת לנו את הזכות הגדולה לחזק את משפחות 'צוק איתן'. התרגשנו ביותר
וניסינו למקד את הניסיון הרב שרכשנו,
לצערי, בדרכים מעשיות שעוזרות לצמוח למרות האסון הנורא.
אם עזרנו אפילו לאדם אחד, זה שכרנו ובראש וראשונה ,זהו שכרך…
תודה עבור היום המרטיט שארגנת לנו בתאריך 21 לפברואר.
אני מועצמת מאד מהקטעים הערכיים שאת משלבת באירועיך. אהבתי את דבריהן של אלה שדברו
מתוך הלב בדרך ישירה,
אמתית ,מפוקחת ומפרגנת, ללא הצגות ומשחקים..
המפגש בין אימהות שכולות ובנות הזוג של הבנים הוא רעיון מדהים .וכל כך חשוב.
אני מעריכה אותך מאד על כך שאת כל הזמן משדרגת את עצמך ואת מופעיך ומוצאת רעיונות חדשים .
הערב שבו הופיע אפי נצר ואחריו רבי היה ערב מאד ערכי ונפלא. מאד מעורר לחשיבה.
ריגשת אותנו עד דמעות כשספרת על הטיול שארגנת לאיטליה.
החיבור עם יהודי המקום הוא רעיון נפלא.
עירית אהובה את ממציאה את עצמך בכל פעם מחדש ושוברת שיאים חדשים.
תודה עצומה לך, למשפחתך היקרה ולכל המתנדבים. אין גבול לנתינה שלכם.
חג אביב שמח.פסח נעים וטוב.
בברכה חמה ובהוקרה רבה
צפורה וצבי רון (רמת השרון) הורים של הטייס סא"ל נועם, מרץ 2013 ושל סרן (מיל') אייל
עיריתוש שלי,
מה אכתוב עוד שלא נכתב, היה בוקר קסום, צחקתי כמו שמזמן לא צחקתי, בקול!!! זה לא קורה אף פעם.
הכל היה כל כך מחבק, הרגשתי עטופה ומוגנת, הרגשתי שיש לנו כתף רחבה לשים את הראש וליהנות, ולחיות,
בכבוד וגאווה.
אני אוהבת אותך על מי שאני בזכותך, ממשיכה וחיה, מחבקת חזק
אותך המלכה ואת כל המלאכים שמסביבך, תודה על שהארת את דרכנו לחג המתקרב
מרי דנגור (ירושלים) אמא של סמ"ר ערן מבצע חורף חם, מרץ 2008
שוב עשיתם לנו את זה
שוב העליתם אתם כמשפחה, משפחות מהבור השחור לדרך החיים.
במצב אחר בו הייתי פוגשת חלק ממשפחות עופרת יצוקה הייתי חושבת על
משפחות שישקעו לתהום האין סופי של השכול כי ראיתי בפניהם את עצמי באותה
ישיבה ראשונה בביתכם.
והיום 3 שנים אחרי, הרבה בזכותכם חזרנו לחיים ולאפשרות הנפלאה של לחזור לנתינה
אני יודעת שגם הם יקומו איש איש בזמנו ובדרכו וימשיכו בחיים
אני מאושרת על כל שנייה שהתעקשת שנבוא
אני מאושרת על כל שנייה במחיצתכם
אני מאושרת מהידיעה שגיא וחבריו מבינים שלא הושארנו לבד ולמען אנשים שכמותכם
מותם לא היה לשווא
כי אתם מייצגים את ארץ ישראל היפה המחבקת והתומכת
ואיך אמר אחד האבות אתמול
כשעירית מתקשרת, המושג לא, לא קיים אצלנו
חיבוק ענק לך ולשלמה
