הורים כותבים

אין סוף כוחות ואהבה . כל כך הרבה יציבות בתוך כל הבלגן של החיים.תודה אמרתי? וההתחדשות. כל יום והאנרגיות והיצירתיות שלו. כל יום לפתוח את המייל ולגלות דברים חדשים. כמו מתנה. תודה וחיבוק גדול.
משה בובליל
אבא של סגן רפאל, יוני 2012
את הדואגת לנו למתנות קטנות וגדולות כאחת, דואגת שיהיה לנו מתוק, דואגת שנהיה יפות, דואגת שנשמח ונרקוד….. בפרוס השנה החדשה מאחלים לך ולבני משפחתך שנה של בריאות, אושר, התפתחות, יצירתיות ושתזכי לתמיכה הראוייה למפעל החיים הנהדר הזה שכולו פרי יוזמתך, עבודה ומחשבה בלתי נלאית מתוך רצון להיטיב עם המשפחות. מילים לא יספיקו כדי להודות!
דיני ארביב (תל אביב)
אמא של סגן אלינור, אוגוסט 2005
השבוע, ביום ראשון 5.6.16 השתתפתי באחד האירועים המרהיבים, רבי המשתתפים, אותם את מקיימת בהתלהבות אדירה! הפעם התגייסת והזמנת את כל המשפחות, שעליהן את סוככת בכנפיי- מלאך גדולות ומחממות, למחזמר "בילי אליוט" אותו העניק לנו באהבה גדולה מר משה אדרי, יו"ר אגודת הידידים. הקסם שלך סוחף ומדביק תורמים רבים, המתגייסים לִצְבא "אור למשפחות" ובאמצעותם את מוסיפה עוד מיזם ועוד מיפגש…ולא עוצרת ! איני מפרגנת לעצמי הרבה, וודאי לא בתקופה זו, ומשום מה החלטתי להיענות להזמנה. הרגשתי שאחרי 39 שנים לנפילתו של דובי ו- 19 שנים לנפילתו של ערן אני חייבת לעצמי נשימה עמוקה ומילוי המצברים לקראת יום הזיכרון הבא שתהיה שנה של החלפת "קידומת" לימי הזיכרון לשני יקיריי. המחזמר היה אדיר ועוצמתי! הפקה מושקעת מכל היבט (משחק, תפאורה…) ואף עפ"י שהעלילה מתייחסת לשביתת כורים באנגליה בתקופת תאצ'ר אשת הברזל, היו הנושאים שעלו רלבנטיים מאוד לחיינו, לרבות נושאים חשובים כמו "קבלת השונה"… אני אסירת תודה על ההזדמנות הנפלאה, והצטערתי שהיית מוקפת מעריצים ולא יכולתי להגיע אלייך ולחבקך בלב מלא אהבה והערצה! תודה מיוחדת להניה המקסימה, שפינקה אותי (ואת חברתי מאלמנות הצנחנים) ואיפשרה לנו לשבת קרוב וליהנות הנאה מושלמת. ובעוד אני מתכוונת לכתוב מכתב תודה זכיתי להפתעה נוספת! הגיעה בדואר מעטפה מ"אור למשפחות" ו… אין לך מושג כמה מרגש היה לקרוא את המכתב האישי שכתבת לי! קשה לבטא במילים מה עושָה לי הידיעה שאת זוכרת את תקופת נפילתו של בני ערן, ומוצאת לנכון להתייחס לנושא. זו תחושה של קירבה עצומה, מחבקת ומחזקת עד מאוד, ויחס כזה כלל אינו מובן מאליו .. עם המכתב המדהים שכתבת בכתב ידך על כרטיס ברכה בגווני הכחול לבן וסמל העמותה מוטבע בשוליו, שלחת לי שובר למסעדה (כנראה מפוארת) במלון לאונרדו באשדוד. זו מתנה מפנקת במיוחד ואני כל-כך לא מפרגנת לעצמי בילויים כאלה… תודה על כל הטוּב שאת משפיעה עליי ואני מאחלת לך שייתן לך ה' כוח ובריאות טובה להמשיך באון ובעוצמה בעשיית טוב וחסד ולהשפיע בטוב לבך על כל המשפחות שאת מחבקת במסירות ואהבה! היי ברוכה!! ברכת חג שמח ומעט מנוחה למילוי המצברים בקרב בני משפחתך היקרים, בכבוד, בהערכה והערצה אין קץ!
כרמלה ושמואל (סמי) מנור (חיפה)
הורים של נווט הקרב סרן אורי מרץ 1998
לב מדמם הפורץ בצחוק רגלים כושלות השמחות לרקוד גרון ניחר המתמלא בשירה ומשאול תחתיות לשמחה גדולה כך הרגשתי בסיומו של יום נפלא מילה אחת האומרת הכול ת ו ד ה
הדסי שמיר (מזכרת בתיה)
אלמנתו של רס"ן דובי ואימו של סרן ערן מאי 1997
מרב התרגשות והצפה של הלב אני לא מצליחה להירדם.... מעכלת את כל החוויות אט אט וחושבת….עדיין לא מצאתי מילים שמתארות את כל ההוויה בארבעת הימים האחרונים. מטען הרגשות שעברתי רחב וגדול עד מאד. מה שברור ומנוסח לי היטב ובפשטות זה שוב התודות לכל העוסקים במלאכה. מאחורי הקלעים לפני הקלעים ובתוך הקלעים. מי שמשמח ככה הורים מתגעגעים וכואבים, ברור לי שאין שני לא בגדלות הנפש והנתינה. תודה לכל אחד ואחת מכם. בטח עוד נדבר ונשתמע. שבת מנוחה לכולנו.
דורון לניר ( קיבוץ מולדת)
אבא של סגן דביר, אסון המסוקים פברואר 1997
עירית היקרה שלום, שמי דנה ואני הבת של שרונה ואריה בר אור. רציתי להודות לך על האושר והשמחה שגרמת להוריי בעקבות הטיול לרומא – והכל בזכותך. הטיול הזה הגיע בזמן הנכון( לפני היום הולדת של אחי – צפריר ז "ל ופני יום הזיכרון) וגרם להוריי להיזכר קצת בחוויה הנפלאה של השמחה. מאז האסון לא ידענו שלשמוח ולהיות מאושרים זאת משימה קשה ולא מובנת מאליה…והרגעים המעטים האלו שחוו בטיול גרמו להטענת מצברים לפני ימים לא פשוטים שעוד לפנינו. תודה רבה לך והמשיכי בעשייה מבורכת שכזו…תזכי למצוות.
שרה רוזנפלד (כוכב השחר)
אמא של הטייס סגן יצחקי, מרץ 2002 ושל מלאכי יוני 2015
ונראה לי שזה עשה לי רק טוב הייתי אמורה להגיע עם הבת שלי וברגע האחרון היא הוזמנה לברית של חברה טובה מה שגרם לי להגיע לבדי ונראה לי שזה עשה לי רק טוב כי הייתי נטו לקבל את מה שהענקתם לנו בלי הסחת דעת של פטפוטים עם משהו אחר הפורמט היה מעולה בעיני ואני אפרט יום שישי לפני החג השיא של הניקיונות והקניות עוזבים הכל בגלל שעירית אמרה נוסעים להרצליה ארוחת בוקר מפנקת כיד המלך וריקודים של ברסלב פגישה עם חברים וחברות ולא בבית הקברות כניסה מסודרת לאולם יפה ומרווח כל אחד יודע מה מקומו(חלוקת כרטיסים רעיון מעולה) כולם באולם אחד מרווח סוף סוף היה לי אפשרות למתוח מידי פעם את הרגליים המוסיקה והשירים הייתה בחירה מעולה כל מילה ומילה חדרה ללב הסרטון העלה נוסטלגיה קצת צחוק ודמעות התוכנית האנשים והנאום שלך פרט בצורה הכי נכונה על מיתרי הלב שכואב לקראת החג הזלתי דמעות ביום הזה אבל הרבה מהם דמעות של נוסטלגיה בזכות זאב רווח וריקודי הבנות דמעות של כאב והזדהות בגלל האב השכול והאחים דמעות של גאווה בזכות הנאומים והמילים שנאמרו על הבנים דמעות של צחוק בזכות קטורזה ודמעות של התרגשות בזכות סגירת המעגל שלי באופן אישי עם סורלה וישראל שביום הנורא ההוא הם אלו שהביאו לי את הבת הביתה חזרתי בהיי הביתה בדרך עצרתי ישבתי ואכלתי לי גלידה כמו ילדה קטנה שישי מלכותי ואני שואלת מי המלכה? והתשובה ברורה בנית לך ארמון שקירותיו עשויים מאהבה גאווה מסירות אין קץ של כל הסובבים אותך המתנדבים המקסימים שמתרוצצים כל השנה הנייה המקסימה בני המשפחה האישית שלך הבנות האח והאחיות וכמובן שלמה המלך בניתם סביבכם ממלכה קסומה ואנחנו מרגישים שם כמו נסיכים ונסיכות שעבורנו הופכים עולמות ומשה אדרי כמו משה רבינו עם מטה הקסם את כל הפנטזיות והחלומות מגשימים לנו למשפחות השכולות מי יתן וכל זה יעמוד לזכותכם בעולם הזה ובעולם הבא אוהבת ומעריכה תודה ,תודה, תודה, תודה!
דנה
אחות של רס"ן צפריר בר-אור, מבצע צוק איתן
Super woman, golden woman Dear Irit, Super woman, golden woman, I don't not know how to call you. I do know now, that you have no limits…… I was coming from a wonderful morning at the cinema city, thinking how can I thank you enough for all you are and work and make possible to us, and I found at home the package you sent with all sorts of items, and of course it is not important what is there inside, what it is important is the act in itself. I really have no words, I am not sure if I am ready to laugh (as you want), but I am ready to be surprised, by someone like you. I did not know until two years ago, that you existed. I feel fortunate that you exist. Thank you so much.
Suzana Schiffenbauer
אין לי מילים המבטאות את הערכתי אלייך ביום שישי האחרון עמדתי ארוכות והבטתי בך, האהבה שאת מרעיפה על האמהות השכולות, על החיבוקים החמים שאין להם שמץ של רבב, על טוהר הפעילות שלך, על כל אדם שאת מחבקת באהבה אמיתית והוא היחיד במינו עבורך, משהו שראוי לפרס ישראל. עירית, אימי ממעטת לצאת בשל מצבה הבריאותי עקב גילה המתקדם, הגענו יחד לאירוע "שישי מלכותי" ביום שישי, ולראות את אמא שמחה, נהנת, נפתחת, זה עבורי דמעות של שמחה. אין שיא גבוה מזה וכל זה בזכות מלאך בלבן שעושה רק טוב למשפחות. עירית, אני אסיר תודה לך בשמי ובשם האחים השכולים בכלל.
סוזנה שיפנבאור (הרצליה)
אמא של אל"מ דניאל אסון המסוקים ברומניה-יולי 2010