יורם אלפר, אביו של סמ"ר עידן, שנפל באסון המסוקים, הוא חבר בועד המנהל של העמותה וחבר ועדת המלגות . אספן של חפצי אמנות, תכשיטן וצורף. בשנים האחרונות תורם לעמותה מכספי מכירות היצירות שבבעלותו.
איך הכל התחיל?
כשהתחתנתי בשנות ה-70, עצבו את קירות הבית באמצעות הדבקת טפטים. שמתי לב שהטפטים סובלים מעיבוי והחלטתי שאקשט את הקירות עם תמונות. קניתי 12 ליטוגרפיות של תומרקין "עינויי גהינום"- הדבר הכי מגעיל והכי רע שמישהו יכול לצייר. אבל תמונה היא נושא לשיחה, אי אפשר לעבור לידה ולא להתייחס. מסגרתי את התמונות ותליתי בבית.
באותם הימים עבדתי בקול ישראל. פגשתי במסדרון התחנה את חיים גמזו ז"ל, ממקימי מוזיאון ת"א וספרתי לו שקניתי ליטוגרפיות של תומרקין. הוא אמר לי: "בחור צעיר, אתה נראה לי עני מכדי לקנות ליטוגרפיות. אם תרצה יום אחד למכור אותן, זה לא יהיה שווה את הנייר. תקנה רק ציורים אורגינלים." שאלתי אותו: "איך אצליח לקנות ציורים מקוריים?" והוא אמר "יש ציירים צעירים, אולי תקנה את תומרקין הבא ותתעשר".
ככה התחלתי את האספנות שלי והיום יש לי 150 תמונות בשני מחסנים. עם השנים הוספתי פסלונים, אלמנטים של זכוכית שהבאתי מחו"ל. לפני עשור, נרשמתי לקורס תכשיטנות באורט ת"א. למדתי צורפות והתחלתי ליצור תכשיטי כסף וכמובן שגם התחלתי לקנות תכשיטים.
כיום יש לי 2 מחסנים עמוסים. החלטתי, שבכל אירוע שאליו אני מגיע בעמותה, אמכור בו פריטים וכל התרומות יהיו לעמותה. עשיתי כמה ניסיונות והבנתי שאנשים בעמותה אוהבים תכשיטים, אז אני מביא בעיקר תכשיטים.
יש לי אוסף של בובות, ליצנים, בבושקות- אותם אביא לאירועים הבאים. כך אני משלב שתי אהבות- אהבה לעמותה ואהבה למכירות והאוספים שלי.